שוק הקריפטו רותח. בעוד מארק צוקרברג פרסם את החלטתו לכנות את אחד מהעיזים שבבעלותו "ביטקוין", באופן שהצית את המחשבה בקרב המשקיעים שמא למייסד פייסבוק או לחברה עצמה אחזקות משמעותיות במטבע, בחר אילון מאסק לבצע פניית פרסה ועדכן כי הציבור לא יוכל עוד לרכוש רכבי טסלה באמצעות ביטקוין כפי שהצהיר בעבר – הודעה שהובילה לירידות ניכרות במחירו.

מיותר לציין שהדעות בעולם נחלקות בין אלו המאמינים כי המטבע הדיגיטלי המבוזר הוא תרמית אחת גדולה, פירמידה, "מטבע" שנוסק או מתרסק בהתאם לציוצים בטוויטר, חסר ערך פנימי, אינו מייצר דבר, נתון לחסדי הרגולטרים, מעודד עבריינות וטרור ומזהם את הסביבה; לבין אלו הסבורים כי מדובר ברנסאנס פיננסי, בשינוי פרדיגמה ממערכת בנקאית צנטרליסטית למערכת מבוזרת נטולת השפעות פוליטיות, במטמורפוזה של כסף הטומנת בחובה תועלות רבות להמון ובייחוד לחלשים ולמדוכאים, ובחדשנות טכנולוגית שלא ניתן למנוע אותה.  

כך או אחרת, נדמה שאימוץ המטבעות המבוזרים על ידי מיליוני בני אדם ברחבי העולם, כמו גם על ידי מוסדות פיננסיים וחברות ענק, אילצו ממשלות, רגולטורים ובתי משפט להתחיל ולהתמודד עם הצורך באסדרה של השוק. רשימה זו נועדה לסקור קצרות את המתרחש בישראל בהקשר זה.

רגולציה

בישראל אין הוראת חוק המגדירה מטבעות מבוזרים כ"מטבע", אולם אין במקביל גם הוראת חוק השוללת שימוש בהם כאמצעי תשלום.

התייחסות מפורשת למטבעות מבוזרים …