מטבעות דיגיטליים מבוזרים – לא רק עז
שוק הקריפטו רותח. בעוד מארק צוקרברג פרסם את החלטתו לכנות את אחד מהעיזים שבבעלותו "ביטקוין", באופן שהצית את המחשבה בקרב המשקיעים שמא למייסד פייסבוק או לחברה עצמה אחזקות משמעותיות במטבע, בחר אילון מאסק לבצע פניית פרסה ועדכן כי הציבור לא יוכל עוד לרכוש רכבי טסלה באמצעות ביטקוין כפי שהצהיר בעבר – הודעה שהובילה לירידות ניכרות במחירו.
מיותר לציין שהדעות בעולם נחלקות בין אלו המאמינים כי המטבע הדיגיטלי המבוזר הוא תרמית אחת גדולה, פירמידה, "מטבע" שנוסק או מתרסק בהתאם לציוצים בטוויטר, חסר ערך פנימי, אינו מייצר דבר, נתון לחסדי הרגולטרים, מעודד עבריינות וטרור ומזהם את הסביבה; לבין אלו הסבורים כי מדובר ברנסאנס פיננסי, בשינוי פרדיגמה ממערכת בנקאית צנטרליסטית למערכת מבוזרת נטולת השפעות פוליטיות, במטמורפוזה של כסף הטומנת בחובה תועלות רבות להמון ובייחוד לחלשים ולמדוכאים, ובחדשנות טכנולוגית שלא ניתן למנוע אותה.
כך או אחרת, נדמה שאימוץ המטבעות המבוזרים על ידי מיליוני בני אדם ברחבי העולם, כמו גם על ידי מוסדות פיננסיים וחברות ענק, אילצו ממשלות, רגולטורים ובתי משפט להתחיל ולהתמודד עם הצורך באסדרה של השוק. רשימה זו נועדה לסקור קצרות את המתרחש בישראל בהקשר זה.
רגולציה
בישראל אין הוראת חוק המגדירה מטבעות מבוזרים כ"מטבע", אולם אין במקביל גם הוראת חוק השוללת שימוש בהם כאמצעי תשלום.
התייחסות מפורשת למטבעות מבוזרים מצויה במסגרת סעיף 11א(7) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016, שם נכלל מטבע "וירטואלי" כאחד מהנכסים הפיננסיים אשר בנוגע אליהם חלות הוראות החוק.
בחודש מרץ 2021 פורסם ברשומות צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור) (תיקון), התשפ"א-2021. מטרתו העיקרית של התיקון לצו היא להחיל את החובות הקבועות בו, אשר המרכזיות שביניהן הן חובות של זיהוי והכרת הלקוח, בקרה שוטפת, שמירת מסמכים ודיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, גם על הגופים החייבים בקבלת רישיון של נותני שירותים בנכס פיננסי – לרבות מתן שירותים במטבע מבוזר כאמור – בהתאם לחוק הפיקוח של שירותים פיננסיים.
בכל הנוגע לעמדות הרגולטורים ביחס למטבעות מבוזרים, הרי שבחודש פברואר 2014 פורסמה הודעה משותפת של אגף שוק ההון, בנק ישראל, רשות ניירות ערך, רשות המיסים והרשות לאיסור הלבנת הון, במסגרתה הוצגו לציבור סיכונים אפשריים הטמונים במטבעות מבוזרים (ערך המטבעות; הלבנת הון ומימון טרור; מרמה והונאה; תנודתיות גבוהה, גניבת המטבעות; הפסד הכסף בפלטפורמות המסחר; היעדר פיקוח על המסחר).
בחודש נובמבר 2018 פרסם בנק ישראל דוח בנושא מטבעות דיגיטליים בהנפקת בנקים מרכזיים. לפי הדוח, בנקים מרכזיים בעולם בוחנים אפשרות להנפיק מטבעות דיגיטליים, אולם עד מועד כתיבת הדוח לא עשו זאת. גם בנק ישראל עוקב אחר ההתפתחויות בתחום במטרה לבחון בעתיד אפשרות של הנפקת שקל דיגיטלי.
בחודש מרץ 2019 פרסמה רשות ניירות ערך דוח של הוועדה לבחינת אסדרה של הנפקות מטבעות קריפטוגרפים מבוזרים לציבור. לפי המלצות הוועדה, הואיל והתחום הוא חדשני יש צורך בצעדים הבאים: משטר גילוי ייעודי להצעה ומכירה של נכסים קריפטוגרפיים אלו לציבור מבחינת תשקיף ודיווח שוטף מכוח חוק ניירות ערך; הקמת סביבה רגולטורית מקלה ומותאמת לחברות שעושות שימוש בטכנולוגיה החדשה לצורך אספקת מוצרים ושירותים פיננסיים; והקמת פלטפורמה ייעודית למסחר בנכסים קריפטוגרפים שהינם ניירות ערך.
בחודש ינואר 2020 פרסמה רשות ניירות ערך דוח של הוועדה לקידומם ולמיסודם של שווקים דיגיטליים בישראל. לפי הדוח, הרשות רואה בשימוש בטכנולוגיות חדשות, כמו בלוקצ'יין, פוטנציאל לקידום שוק ההון בישראל, וממליצה על קידום השימוש בפלטפורמות דיגיטליות למסחר בניירות ערך. לפי הדוח, עד למועד פרסומו עדיין אף גוף לא הגיש לרשות לניירות ערך בקשה להקים בישראל פלטפורמה ייעודית למסחר בנכסים קריפטוגרפים שהינם ניירות ערך.
בחודש מאי 2021 פרסם בנק ישראל דוח של ועדת ההיגוי של בנק ישראל להנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי. לפי הדוח, בנק ישראל טרם החליט האם בכוונתו להנפיק מטבע דיגיטלי אך הוא מכין תכנית פעולה למטרה זו. הובהר כי קיימות מספר מוטיבציות להנפקת שקל דיגיטלי, וביניהם: יצירת אלטרנטיבה נוספת יעילה, מתקדמת ובטוחה לאמצעי התשלום הקיימים והחדשים בעידן הדיגיטלי; התאמת מערך התשלומים לצרכים של הכלכלה הדיגיטלית העתידית; הבטחת מערך התשלומים ותפקודו התקין בעת חירום או תקלה; יצירת תשתית יעילה וזולה לתשלומים חוצי גבולות; ותמיכה במדיניות הממשלה לצמצום השימוש במזומן.
בהתאם למדיניות רשויות המס (כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטת מיסוי 209/18 "מיסוי שוק ההון – אופן רישום תקבולים המתקבלים באסימונים מבוזרים", ובחוזר מס הכנסה 05/2018 "מיסוי פעילות באמצעי תשלום מבוזר"), ההתייחסות למטבעות מבוזרים היא כאל נכס פיננסי המחויב במס רווח הון ולא כאל מטבע. בהתאם לכך, מגוון רחב של פעולות בתחום הוגדרו כאירוע מס המחייבים דיווח, לרבות המרה של מטבעות מבוזרים, כרייה ותשלומים שונים. בינתיים, בבית המחוקקים נעשה ניסיון להפוך החלטה זאת.
לבסוף, לעורכי הדין מבנינו, יצוין כי ועדת האתיקה בלשכת עורכי הדין קבעה זה מכבר שחבריה יכולים לקבל שכר טרחה במטבע מבוזר.
בתי המשפט
על אף שעולם הקריפטו מעורר אינספור סוגיות משפטיות, הפסיקה עד כה מצומצמת ועסקה בעיקר בשלוש חזיתות: סירובם של הבנקים לתת שירות ללקוחות שסוחרים במטבעות מבוזרים, מחלוקות בין רשות המיסים לנישומים שביקשו לממש רווחים, ומעלליהם של רמאים המבקשים לעשות כסף קל על חשבון אחרים.
בה"פ 1992-06-15 ביטס אוף גולד בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, דן בית המשפט המחוזי בתל-אביב בסירובו של הבנק לאפשר לביטס אוף גולד, חברה שעיסוקה בקנייה, מכירה ומסחר של מטבעות מבוזרים, לבצע בחשבונה אצלו אי אלו פעולות הקשורות למסחר בביטקוין. באותה העת, הבנק סבר כי אין בידיו את הכלים המתאימים לנהל את הסיכונים הגלומים בתחום זה, כפי שפורטו בהודעתו של בנק ישראל בשנת 2014, והביע את החשש כי בהיעדר אסדרה הוא עלול לשלם את המחיר (חקירות ותביעות) בגין התממשותם (במאמר מוסגר אציין, כי החשש אינו ייחודי לקריפטו ואף פעילויות לגיטימיות אחרות כגון צדקה סבלו מהאפקט המצמית של החקיקה נגד הלבנת הון).
בפני בית המשפט ניצבה המשימה לאזן בין היקף חובת הבנק לספק שירותי בנקאות בהתאם להוראת סעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), לבין אחריות הבנק למנוע פעילות אסורה בדמות הלבנת הון או מימון טרור. בהינתן עמדת בנק ישראל במסגרת ההליך, לפיה העברות אגב מסחר במטבע מבוזר הן פעילויות בסיכון גבוה אך אין הכרח לאסור אותן מראש באופן גורף, קבע בית המשפט כי החלטתו של הבנק מצויה במתחם הסבירות. בערעור שהוגש על פסק הדין הגיעו הצדדים להסכמה כי החברה תוכל להמשיך ולנהל את חשבונה בבנק, וזאת מבלי לפגוע בזכותו של הבנק לבחון באופן פרטני כל פעולה בחשבון ולפעול למזעור הסיכונים שלשיטתו נשקפים מפעילות החברה.
פסק הדין שניתן בת"א 14643-04-18 ישראמיינרס בע"מ נ' בנק אגוד על ידי השופטת לימור ביבי עסק במקרה דומה, וחשיבותו ביסודות שהניח להכרה בסחר במטבעות מבוזרים כלגיטימית, בהנחיות המעשיות שניתנו במסגרתו לבנקים בהינתן ואקום רגולטורי, ובסקירה וביאור של מושגי יסוד בעולם הקריפטו.
לגופו של עניין, טענת בנק אגוד כי החלטתו לסרב לקבל תקבולים שמקורם במטבעות מבוזרים ולסגור את חשבונה של ישראמיינרס, מבוסס על העדר יכולת לנהל את הסיכונים הכרוכים בפעילות החברה, נדחתה.
במישור העקרוני נקבעה כי הביקורת השיפוטית על החלטת הבנק להעניק שירות ללקוח היא מחמירה: אין די בכך שהחלטת התאגיד הבנקאי הינה אחת מההחלטות הסבירות אשר ניתן לקבל, אלא יש לבחון האם אין החלטה סבירה או נכונה ממנה. במישור הפרטני הבהיר בית המשפט כי החובות המוטלות על התאגידים הבנקאיים מכח החקיקה למניעת הלבנת הון, אינן יכולות להכשיר מדיניות גורפת ואחידה של אי מתן שירות ללקוחות, וכי יש לבחון כל לקוח וכל סוג פעילות באופן קונקרטי.
בית המשפט קבע כי בחינה של קשת הפעילויות האפשריות במטבעות מבוזרים מצביעה על רמות סיכון שונות. כך, מטבע דיגיטלי שמקורו ב"כרייה" (לא בוצעו באמצעותו עסקאות קודמות) או מטבע דיגיטלי שניתן להמציא מידע מזהה לגבי שרשרת העסקאות שנעשו בו, אינם אמורים לעורר חשד. מנגד, מעל מטבע שנתיבו אינו ברור עלול להיות מונף דגל אדום.
כמו כן, הואיל וניתן להמיר מטבע מבוזר להילך חוקי (כסף פיאט), מדגיש בית המשפט כי על הבנקים לבחון לא רק את "נתיב המטבע" אלא גם את "נתיב ההמרה" או "נתיב הכסף". אם המטבע נרכש באופן בלתי אמצעי מגורם שניתן לזהות אותו – החשש קטן, ואם הוא נרכש מגורם אנונימי באמצעות מתווך כגון זירת מסחר – החשש מתעצם.
מאחר שישראמיינרס המירה את המטבעות המבוזרים שלה בזירת המסחר B2C, ולא הוכח בפני בית המשפט כי הפלטפורמה מקיימת הליך של הכרת הלקוח (KYC), בית המשפט מצא כסביר את סירובו של הבנק להעניק לה שירות הנוגע לקבלת כספים אשר הופקדו בחשבונה. יחד עם זאת, נקבע כי מאחר ש"נתיב המטבע" ידוע ומקורו בכרייה, החלטתו של הבנק לסגור את החשבון של החברה הוא לא מוצדק או סביר ודינה להתבטל.
ע"מ 11503-05-16 קופל נ' פקיד שומה רחובות עסק בשאלת הפרשנות הנכונה שיש לתת לעסקת מכירת מטבע הביטקוין לצורך תשלום מס. בעוד המערער טען כי יש לסווג את הביטקוין כ"מטבע חוץ", עמדת רשות המיסים, שהתקבלה על ידי בית המשפט, גרסה כי המדובר דווקא ב"נכס" ולפיכך הרווחים ממכירתו חייבים במס רווח הון. מלבד הקביעה החשובה שהכווינה התנהגות ותרמה לוודאות בשוק, העיר בית המשפט המחוזי בלוד מספר הערות צופות פני עתיד שלימדו על הפנמה כי המטבעות המבוזרים הם לא אפיזודה חולפת.
בת"א 40765-05-18 שורץ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ וה"פ 31742-05-19 מיטלמן נ' בנק הפועלים בע"מ, אישרו בתי המשפט את סירובם של הבנקים לתת שירות לסוחרים במטבעות מבוזרים שלא מסרו תמונת מידע מלאה באשר לסוג הפעילות המתקיימת בחשבון או נמנעו מלשתף פעולה עם דרישות הבנקים להצגת מסמכים ואסמכתאות רלוונטיים.
גם פסק הדין שניתן בת"א 51757-08-18 ערב ואח' נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, עסק בעתירת התובעים כי בית המשפט יורה לבנק לקבל לחשבונם כספים אשר מקורם במסחר במטבעות מבוזרים.
בתיק זה הוגשה עמדת היועץ המשפטי לממשלה אשר מנתה מספר נסיבות מפחיתות סיכון שבהתקיימותן, כולן או חלקן, לא יוכלו הבנקים לסרב לתת שירות לבעלי מטבעות מבוזרים באופן גורף (פעילות בסכום נמוך; מטבעות שנוצרו באופן ישיר מפעילות כרייה; מטבעות שנרכשו ונמכרו אל או מאותה כתובת ארנק אלקטרוני עבור אותו הלקוח; ואישור מרשויות המס על תשלום מס בגין רווחים או הכנסות מפעילות במטבעות מבוזרים). בצד עמדתו הציג היועמ"ש את העמדה החולקת של בנק ישראל, לפיה כל עוד אסדרת השוק מצויה בחיתוליה, וטרם הוחל בפיקוח אפקטיבי על הבנקים, אין לחייב את התאגידים הבנקאיים לתת שירותים הקשורים במטבעות מבוזרים.
השופטת ביבי המשיכה לפסוע בדרך שהתוותה בעניין ישראמיינרס, ובחנה את נתיב המטבע לגביו לא מצאה קושי. באשר לנתיב הכסף וכמו בעניין ישראמיינרס, גם בפרשה זו התובעים המירו את הביטקוין שלהם לכסף פיאט בזירת המסחר של B2C, אולם מאחר שהם סיפקו נתונים ביחס לפעילותה של B2C, אשר מנוטרת על ידי בנק דיסקונט, בית המשפט לא מצא את סירובו של הבנק המושתת על נתיב הכסף כסביר.
פסיקת בתי המשפט בחזית זו היא פורצת דרך, לא רק משום שהיא שוללת את התיזה, חסרת הבסיס בכל הכבוד הראוי, של הבנקים, לפיה לא ניתן כביכול לעקוב אחר שרשרת העסקאות במטבעות מבוזרים (לכל הפחות בביטקוין) והעומדים מאחוריהן, או כי המטבעות המבוזרים הם אם כל הרוע משום שהם משמשים להלבנת הון (המציאות היא שהשימוש בהם להלבנת הון בטל בשישים לעומת כסף מזומן), אלא משום שהיא מחטטת בבעיה הרחבה יותר – היעדר המוטיבציה של הבנקים לתת שירות כדי להפחית סיכון עבורם, במנותק מהתועלת הציבורית ומפוטנציאל הרווח הצפוי להם כתוצאה ממגזר פעילות חדש.
פסק הדין החותם את הרשימה הוא ת"פ 45739-08-18 מדינת ישראל נ' נינבורג שם גזר בית משפט השלום באשדוד מאסר בפועל לצד קנס כספי על הנאשמים שקיבלו במרמה מטבעות מבוזרים.