חוק האימוג'י

כולנו מעשירים את הודעות הוואטסאפ, מסנג'ר וטלגרם שאנו שולחים בשורה של פרצופים וסמלים קטנים, אילוסטרציות שנועדו להביע רגשות בצבעים וזוויות שהטקסט האפור מתקשה לעתים לבטא, ומכונים בפי המילניאלס: אימוג'ים (או בעברית: סמלונים, רגשונים, פרצופונים).

הסמלונים הפכו להיות חלק בלתי נפרד מהז'רגון היום-יומי, והשימוש התכוף בהם הוא כה טריוויאלי, עד שמשתמשים רבים רואים בהם כתחליף למילים הכתובות, באופן המעורר שאלות משפטיות לא מבוטלות.

שפת הסמלונים אינה בינארית, כדוגמת קוד מורס, ואף אינה חד-משמעית כפי שהמלל מתיימר להיות. המשמעות של כל פרט בפַּלֵטָת המאוירים היא מעורפלת ומשתנה בהתאם למשתתפים בשיח, הסביבה החברתית-תרבותית שלהם, הפלטפורמה הטכנולוגית בה הם משתמשים ונסיבות של סיטואציה מסוימת. חוסר אחידות והיעדר כללים ל"תרגום" הסמלונים לשפה מוסכמת מייצרים מספר דיאלקטים של אימוג'ים, אותם ניתן לפרש במובנים שונים, גם אם אין פער בעולמות התוכן של המעורבים.

קחו את הסמלון הבא: 🙏. הוא יכול לבטא הודיה, תחינה, מסר של שלום או תפילה. כוס יין 🍷 משדרת חגיגה אך ניתן לפרש אותה גם כרצון לאלכוהול משובח בסוף יום מעייף. איור של לחיצת יד או אגודל למעלה 👍 עשוי לאותת על הסכמה אבל יכול גם לבטא מוסכמה חברתית – דרך לומר "זה מעולה" או "נשמע טוב" מבלי לכרוך בכך התחייבות כלשהי. באזורים מסוימים בסין, אגב, אגודל למעלה משקף רצון לשמור מרחק, ובעוד בארה"ב תהיה …