מניפולציה בשוקי ההון בעידן המודרני

מנגנון התמחור של ניירות ערך בשוק ההון מבוסס על נקודת שיווי המשקל שבין היצע וביקוש, ואלו מושפעים מהמידע המצוי בידיהם של המשקיעים, על פיו נקבע המחיר בו הם יהיו מוכנים למכור או לקנות את ניירות הערך.

על מנת לשמור את שוק ההון יעיל ככל האפשר, הסדרים שונים בדין החרות אוסרים על השפעה בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות הערך (השפעה ישירה על מנגנון התמחור באמצעות פעולות מסחר) או על ניסיון להניע משקיעים לרכוש ניירות ערך על בסיס מידע מוטעה או כוזב (השפעה עקיפה על מנגנון התמחור באמצעות עיוות המידע הנמסר או מוצג למשקיעים). המשותף לעבירות הללו היא השאיפה להתערב במסחר החופשי כדי לקבוע באופן מלאכותי, כוזב ומטעה את המחיר של נייר ערך, סחורה או מטבע, במטרה להקצות את ההון מחדש באופן שייטיב עם העבריינים.

תזכורת לכך ניתנה לפני מספר ימים בהחלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב לאשר בקשה לניהול תביעה ייצוגית נגד נוחי דנקנר ואיתי שטרום, שהורשעו במספר עבירות פליליות בגין חלקם בפרשת "הרצת" המניות בחברת איי.די.בי ערב הנפקת מניות של החברה.

השפעה ישירה על שער נייר הערך נעשית באמצעות שיטות שלא השתנו יתר על המידה במרוצת השנים:

Pump and Dump (הזרמת ביקושים למניה; הפצת שמועות כדי לגרום להרחבת מעגל הסוחרים; "ניפוח" מחיר המניה; ומימוש מהיר של האחזקות); Cornering the Market (רכישת נתח מספק מהון מניות של חברה מסוימת באופן המאפשר לבצע מניפולציה במחיר המניה); ו-Wash Trade (ביצוע פעולות מכירה וקנייה רבות בו זמנית באותו נייר ערך, מתוך מטרה לעורר רושם מטעה כאילו הנייר מבוקש).

ואולם, כלים טכנולוגיים מתקדמים בצירוף תנודתיות גבוהה בבורסות ברחבי העולם, יחסי הדדיות בין השווקים, מגוון ערוצי תקשורת בלתי אמצעיים ונגישות גדולה מאי פעם של הציבור לפלטפורמות מסחר, הולידו דור חדש של מניפולציות שבכוחן לזעזע את שוקי ההון, איתן הרגולטורים ובתי המשפט ברחבי העולם נדרשים להתמודד מדי יום. בצדק העיר בהקשר זה השופט ניל הנדל בע"פ 220/17 כי:

"רשימת הפעולות הפסולות – מצגי שווא כוזבים או מטעים, והעלמת עובדות … – הינה רשימה פתוחה לרווחה, ואף נראה שהמציאות עולה על
הדמיון…"

כך, למשל, במאי 2010 חווה מדד ה-Dow Jones את הנפילה התוך יומית הגדולה בהיסטוריה שלו (1,000 נק' בפחות מ-10 דק'), כתוצאה ממערכת מסחר בתדירות גבוהה (HFT), הפועלת ללא מעורבות יד אדם, אשר ביצעה פעולות מסחר על בסיס הערכה שגויה של מידע אשר הופיע ברשת האינטרנט.

ב-2013 חשבון הטוויטר של Associated Press, סוכנות הידיעות הגדולה בעולם, נפרץ, והושתלה בו ידיעה מזויפת כאילו הנשיא לשעבר ברק אובמה נפצע במתקפת טרור על הבית הלבן. הפייק ניוז הוביל לקריסה בשווקים שכילתה 136 מיליארד דולר.

ב-2014, שוויה של חברה לא מוכרת בשם Cynk Technology נסק ל-6 מיליארד דולר, בעקבות מערכת מסחר מבוססת אלגוריתמים שהשקיעה במניה של החברה כתוצאה מדיון מזויף ברשתות החברתיות.

במאי 2020, היזם הסדרתי ואחד האנשים העשירים בעולם, אילון מאסק, צייץ בחשבון הטוויטר שלו כי המחיר של מנית חברת Tesla "גבוה מדי" וריסק אותה ב-10% באותו יום מסחר.

בינואר 2021 הייתה זו מנית GameStop שטסה מאות אחוזים בעקבות משקיעים קטנים אשר עודדו אלה את אלה באתר הפורומים Reddit לרכוש אותה. המטרה המוצהרת של המהלך הייתה להביס את השורטיסטים, מענקי וול סטריט, אולם הרשות לני"ע האמריקאית פתחה בחקירה כדי לבחון האם המהלך היה חלק ממניפולציה על השוק (על רקע מקרה זה ראוי להזכיר, כי הגבול בין פעולת מסחר לגיטימית לבין מניפולציה הוא גמיש ומתעתע, כאשר נקבע בעבר על ידי בית המשפט העליון בעניין אדרי כי גם עסקה "תמימה", אמיתית ולא פקטיבית, עשויה בנסיבות המתאימות לגבש את יסודות עבירת התרמית).

דוגמאות אלה ועוד ממחישות כי להבדיל מהעבר, גם לפרטים בודדים יש את הכוח והאמצעים הדרושים לשבש את הפעילות התקינה בשווקים, והגנה על המשקיעים בעידן הסייבר מצריכה מחשבה מקורית, יוזמה טכנולוגית, אכיפה לא מתפשרת ובתי משפט לא סלחניים במקרים המתאימים.